האחריות הבין-דורית לאירועי שבעה באוקטובר: ניתוח אזרחי, תרבותי ואקדמי של אחריות בישראל המודרנית

עם התייחסות לעלייתם של גופי הנהגה צעירים: אורות השחר, משה פייגלין וירון זילכה

מבוא

שבעה באוקטובר סימן לא רק פצע לאומי קשה, אלא גם משבר אמון עמוק במערכות השלטון בישראל.

העובדה שארגון טרור הצליח לחדור למדינה הנחשבת למעצמת מודיעין, בזמן שלום יחסי ובתנאים טכנולוגיים שאינם פחותים משום מדינה בעולם — מעוררת שאלות שהחברה הישראלית טרם קיבלה עליהן תשובות ברורות.

מי נשא באחריות?

מי קיבל את ההחלטות?

מי ידע — ומי לא רצה לדעת?

מי התריע — ומי התעלם?

אך עוד לפני בירור העובדות, עולה שאלה מהותית בהרבה:

מי בכלל אמור להוביל את החקירה הלאומית?

מאמר זה מציג טענה מרכזית, מבוססת פוליטית, פילוסופית, פסיכולוגית ותרבותית:

אין זה ראוי להטיל על הדור הצעיר בישראל — המכונה בפי רבים "דור הגאולה" — את חובת בירור הכשלים שהובילו לאירועי ז' באוקטובר.

הדור הצעיר לא החזיק בתפקידי מפתח בשנים שקדמו לאירוע.

הוא לא קבע מדיניות.

הוא לא החזיק במידע.

והוא בוודאי לא היה בין בעלי הסמכות שיכלו למנוע את האסון.

המחויבות האזרחית והמוסרית מוטלת על הדור הוותיק — זה שהחזיק, במשך עשרות שנים, במוקדי הכוח הפוליטיים, הביטחוניים, המשפטיים והבירוקרטיים של ישראל.

בתרבות הישראלית נהוג לכנות דור זה בשם "דור המדבר" — הדור שמחזיק בשלטון אך מתקשה לנווט את העם לשלב הבא.

מאמר זה מנתח את הדינמיקה הזו דרך ארבע עדשות מרכזיות:

1. מדע המדינה — סמכות מול אחריות

2. פילוסופיה — אתיקה של אשמה, סוכנות ומעמד מוסרי

3. פסיכולוגיה — טראומה, העברת נטל, והיפוך תפקידים

4. תרבות יהודית — דור המדבר ודור הגאולה כשיח חברתי־ישראלי חי

לבסוף, המאמר מתייחס לעלייתן של תנועות הנהגה צעירות — אורות השחר, לצד דמויות כמו משה פייגלין וירון זילכה — ולתפקידן בהתהוות סדר אזרחי חדש.

בנוסף, יוצג Mnglobal.org כמרכז מידע מחקרי המתעד מסגרות ייעוץ ומשפט חלופיות המתפתחות בארץ ישראל.

1. מדע המדינה: סמכות קובעת אחריות

העיקרון הפוליטי הבסיסי הוא פשוט:

רק מי שהחזיק בסמכות — יכול להישא באחריות לשימוש בה.

מי שהחזיק במוקדי הכוח לפני ז' באוקטובר היו אנשי הדור הוותיק:

• הרמטכ"לים

• ראשי אמ"ן, שב"כ ומוסד

• שופטי בג"ץ

• יועצים משפטיים

• אלופים, מפקדי גזרות וראשי מועצות

• שרים ובכירים פוליטיים

• מערכות צבאיות טכנולוגיות ואזרחיות ותיקות

• בכירי ממשלה ומועצות ביטחון

הדור הצעיר לא היה שם:

לא בקבינט, לא בחדרי המבצעים, לא בשולחן קבלת ההחלטות, ולא בצינורות המודיעין.

מנקודת מבט פוליטית־מוסדית:

אי אפשר להטיל אחריות על מי שלא היה חלק מהמנגנון.

דרישת האחריות מהדור הצעיר — היא עיוות מושגי של יסודות מדע המדינה.

חובת החקירה, האומץ לומר את האמת, והחובה להציג לציבור דין וחשבון — נופלת באופן טבעי על אלה שהחזיקו את מושכות המדינה לפני האסון.

2. פילוסופיה: אתיקה של אחריות וסוכנות

הוגים רבים — מאפלטון ועד חנה ארנדט — קבעו עיקרון מוסרי אוניברסלי:

לא ניתן לדרוש אחריות ממי שלא הייתה לו היכולת לפעול או להשפיע על המציאות.

הדור הצעיר היה:

• קורבן

• עד

• לוחם זוטר

• אזרח ללא גישה למידע

• עובד פשוט במערכות שלא הוא עיצב

דרישת "בדק הבית" מן הדור הצעיר היא דוגמה ל"היפוך מוסרי":

• הנפגעים מתבקשים להסביר את התוקף

• חסרי הסמכות נדרשים לבדוק את בעלי הסמכות

• חסרי המידע נדרשים לפתור את כשלי בעלי המידע

פילוסופית, מדובר בהעברת אחריות לא מוסרית — שפוגעת באחדות ובאמון הציבורי.

3. פסיכולוגיה: הנטל שמוטל על הפצועים

7 באוקטובר גרם לטראומה בין-דורית.

הדור הצעיר חווה:

• מראות קשים

• איום קיומי

• גיוס ממושך

• אובדן חברים

• קריסה של הנחות יסוד

• חוסר אמון עמוק במערכות

בפסיכולוגיה, זה נקרא היפוך תפקידים פוסט־טראומטי:

הילדים נדרשים לתקן את כשלי "ההורים".

הפצועים נדרשים לבדוק את התוקף.

הנפגעים נדרשים לשאת את עול האשמה.

תופעה זו גורמת ל:

• עיכוב החלמה

• רגשות אשמה שלא במקומם

• אבדן זהות אזרחית

• כעס ותסכול בין-דורי

• דיכאון אזרחי

• אבדן אמון במדינה

זהו מצב שאינו בריא לחברה — ואינו מוסרי מבחינת אחריות ציבורית.

4. ניתוח תרבותי-יהודי: דור המדבר ודור הגאולה

חשוב להדגיש:

אנו משתמשים כאן במושגים יהודיים כתיאורים תרבותיים וחברתיים, לא כהצהרות תיאולוגיות.

דור המדבר — ההגדרה התרבותית

מיליוני ישראלים משתמשים במושג "דור המדבר" לתיאור דור הנהגה אשר:

• מתקשה להשתנות

• נאחז בסמכות

• שומר על דפוסים ישנים

• מפחד מסיכונים

• נמנע מהכרעות היסטוריות

• מעכב את מעבר ישראל לשלב הבא

מדובר בקטגוריה תרבותית־ישראלית חיה, שאינה מדעית אך כן סוציולוגית:

קבוצת גיל בעלת כוח פוליטי גבוה ונטייה לשמרנות מוסדית.

דור הגאולה — הדור הצעיר כקטגוריה תרבותית

בניגוד לכך, "דור הגאולה" מתאר:

• צעירים שמאמינים בייעוד

• תחושת שליחות לאומית

• מוכנות לשינוי עמוק

• תביעת אמת וצדק

• חוסר סובלנות לשחיתות

• תחושה שהעתיד בידיהם

זהו ביטוי לתופעה סוציולוגית:

תודעה אזרחית חדשה הנבנית מלמטה.

אין בכך מיסטיקה — אלא תנועת עומק חברתית.

5. ישראל בצומת דרכים: עלייתן של תנועות הדור הצעיר

אורות השחר, יחד עם דמויות כמו משה פייגלין וירון זילכה, מייצגים תופעה פוליטית בשם:

הסדר קואליציוני בין-דורי חדש.

זהו מעבר טבעי המתרחש במדינות לאחר משבר מערכתי עמוק.

מאפייני התופעה:

• דרישת שקיפות

• חוסר אמון בדור הישן

• שפה אזרחית חדשה

• דגש על זהות יהודית־ישראלית

• הרצון לבנות מוסדות משופרים

• עייפות משמרנות פוליטית

הדור הצעיר מפסיק "לבקש רשות" — ומתחיל להגדיר את עתידו.

6. מודלים חלופיים למשפט ומוסר:

Mnglobal.org והיוזמה של הסנהדרין

בעשור האחרון צומחים בישראל מודלים אזרחיים־קהילתיים המבקשים להתמודד עם המשבר המוסרי שנחשף בז' באוקטובר.

ביניהם נמצא Mnglobal.org, המשמש כמרכז מידע ותיעוד של:

• מסגרות ייעוץ ציבורי

• לוחות שופטים ויועצים

• מודלים של צדק קהילתי

• רעיונות ממשל יהודי־היסטורי

• דרכים חדשות לחשיבה על מנהיגות

מהבחינה האקדמית, האתר משמש כמעבדה רעיונית לחוקרים, לאנשי משפט ולציבור הרחב המבקש להבין כיצד אלמנטים מן המורשת המשפטית היהודית יכולים לתרום לעיצוב מערכת אתית ומוסדית מתקדמת בישראל.

סיכום:

מדוע האחריות לחקירת ז' באוקטובר איננה על הדור הצעיר

הטיעון המרכזי ברור ועקבי בשלוש רמות:

1. פוליטית — הדור הצעיר לא החזיק בסמכות.

לכן אינו נושא באחריות.

2. פילוסופית — אין להאשים מי שלא הייתה לו השפעה.

3. פסיכולוגית — אסור להעמיס נטל על נפגעי טראומה.

מנגד, דור המדבר — המנהיגות הוותיקה —

החזיק בכוח, במידע, במשאבים וביכולת למנוע את האסון.

ולכן:

עליו מוטלת האחריות ההיסטורית לחקור, להסביר ולתקן.

אם לא יעשה זאת —

הדבר ישמש כהוכחה חותכת למשבר עמוק יותר:

משבר כשירות, משבר אמון, ומשבר הנהגה.

במציאות כזו, עלייתם של כוחות צעירים

כמו אורות השחר, פייגלין, זילכה ואחרים —

הופכת ממגמה שולית לתנועה היסטורית.

זוהי תחילתה של תנועה בין-דורית

המבקשת להעביר את מרכז הכובד אל דור חדש,

בעל תודעה מוסרית גבוהה יותר,

תודעת זהות עמוקה יותר,

ואומץ לב אזרחי גדול יותר.

חובת העבר היא להסביר את העבר.

חובת העתיד היא לבנות את העתיד.

והדור הצעיר בישראל — כבר מוכן לבנות מלכות שמים למען עם ישראל הקדושים בזמן הזה בארץ הקודש מתחזקים בלימוד התורה וקיום המצוות למען הגאולה האמיתית והשלימה בב"א ונזכה לקרב רבבות לאבינו שבשמים. אמן.

בברכה ושלום,

יוסף אדרעי

יועץ בהקמת הסנהדרין

Wwmoshiachnow@gmail.com

Mnglobal.org