בִּרְכַּת כֹּהֲנִים — נְשִׂיאַת כַּפַּיִם

11 minutes ago

3 min read

בִּרְכַּת כֹּהֲנִים — נְשִׂיאַת כַּפַּיִם — אֵינָהּ רַק אֲמִירַת שְׁלֹשָׁה פְּסוּקִים, אֶלָּא מַעֲמָד שֶׁיֵּשׁ בּוֹ סֵדֶר מְדוּיָּק שֶׁל עֲמִידָה, פְּנִיָּה, הֲרָמַת יָדַיִם, פְּרִיסַת אֶצְבָּעוֹת וּתְנוּעוֹת הַפָּנִים. מְקוֹרָהּ בַּתּוֹרָה: "כֹּה תְבָרְכוּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" (במדבר ו:כג), וּבַהֶמְשֵׁךְ מוֹפִיעוֹת שְׁלֹשׁ הַבְּרָכוֹת: "יְבָרֶכְךָ ה׳ וְיִשְׁמְרֶךָ; יָאֵר ה׳ פָּנָיו אֵלֶיךָ וִיחֻנֶּךָּ; יִשָּׂא ה׳ פָּנָיו אֵלֶיךָ וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם."

הַגְּמָרָא בְּסוֹטָה (לח ע"א–ע"ב) לוֹמֶדֶת אֶת דִּינֵי נְשִׂיאַת כַּפַּיִם, וְהַטּוּר וְהַשֻּׁלְחָן עָרוּךְ מְפָרְטִים אוֹתָם לְמַעֲשֶׂה. הַכֹּהֲנִים עוֹלִים לַדּוּכָן, פְּנֵיהֶם בַּתְּחִלָּה כְּלַפֵּי הַהֵיכָל וְגַבָּם אֶל הָעָם, וְאֶצְבְּעוֹתֵיהֶם כְּפוּפוֹת אֶל תּוֹךְ כַּפֵּיהֶם. אַחַר כָּךְ, כְּשֶׁמַּגִּיעַ הַסֵּדֶר לִנְשִׂיאַת כַּפַּיִם, הֵם מַחֲזִירִים פְּנֵיהֶם כְּלַפֵּי הָעָם, מְבָרְכִים "אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בִּקְדֻשָּׁתוֹ שֶׁל אַהֲרֹן וְצִוָּנוּ לְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל בְּאַהֲבָה", וְאָז פּוֹשְׁטִים אֶת יְדֵיהֶם וּמַגְבִּיהִים אוֹתָן.

הַשֻּׁלְחָן עָרוּךְ, אוֹרַח חַיִּים קכ״ח:י״ב, מְתָאֵר בְּדִיּוּק אֶת מַעֲמַד הַיָּדַיִם: "מַגְבִּיהִים יְדֵיהֶם כְּנֶגֶד כְּתֵפוֹתֵיהֶם, וּמַגְבִּיהִים יַד יְמָנִית קְצָת לְמַעְלָה מֵהַשְּׂמֹאלִית, וּפוֹשְׁטִים יְדֵיהֶם וְחוֹלְקִים אֶצְבְּעוֹתֵיהֶם." הַכַּוָּנָה הִיא שֶׁהַיָּדַיִם נִמְצָאוֹת בְּגוֹבַהּ הַכְּתֵפַיִם, הַיָּד הַיְמָנִית מוּגְבֶּהֶת מְעַט יוֹתֵר מֵהַשְּׂמֹאלִית, וְהָאֶצְבָּעוֹת פְּרוּסוֹת בְּצוּרָה מְסֻיֶּמֶת.

הַפֵּרוּט שֶׁל חֲמֵשֶׁת הָאֲוִירִים בֵּין הָאֶצְבָּעוֹת הוּא מֵהַפְּרָטִים הַמַּרְתְּקִים בְּיוֹתֵר בַּהֲלָכָה. הַשֻּׁלְחָן עָרוּךְ מְלַמֵּד שֶׁהַכֹּהֵן מְכַוֵּן לַעֲשׂוֹת חֲמִשָּׁה אֲוִירִים: אֶחָד בֵּין שְׁתֵּי הָאֶצְבָּעוֹת הַחִיצוֹנִיּוֹת וּבֵין שְׁתֵּי הָאֶצְבָּעוֹת הַפְּנִימִיּוֹת בְּכָל יָד, אֶחָד בֵּין הָאֶצְבַּע לְהַגּוּדָל, וְאֶחָד בֵּין שְׁנֵי הַגּוּדָלִים. בְּכָךְ נוֹצָרִים חֲמִשָּׁה פְּתָחִים מֻבְחָנִים בֵּין הָאֶצְבָּעוֹת. הַכַּפּוֹת פְּנוּיוֹת כְּלַפֵּי מַטָּה, וְגַבֵּי הַיָּדַיִם כְּלַפֵּי מַעְלָה.

הַמִּנְהָג הַזֶּה מְקֻשָּׁר בַּמְּקוֹרוֹת לַדְּרָשָׁה "מֵצִיץ מִן הַחֲרַכִּים" — שֶׁהַשְּׁכִינָה כְּבִיכוֹל מַצֶּצֶת מִבֵּין חֲרַכֵּי אֶצְבְּעוֹתֵיהֶם. הַטּוּר מֵבִיא אֶת הַטַּעַם הַזֶּה בְּהֶקְשֵׁר לַחֲמִשָּׁה אֲוִירִים שֶׁבֵּין הָאֶצְבָּעוֹת.

בְּשׁוּלְחָן עָרוּךְ קכ״ח:י״ד נִקְבַּע שֶׁנְשִׂיאַת כַּפַּיִם נַעֲשֵׂית בַּעֲמִידָה, בִּלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ, בִּנְשִׂיאַת כַּפַּיִם, וּבְקוֹל הָרָאוּי לְהַשְׁמִיעַ לַצִּבּוּר. הַטַּעַם לַעֲמִידָה נִלְמַד מִדִּמְיוֹן בֵּין בִּרְכָּה לַעֲבוֹדָה: "לְשָׁרְתוֹ וּלְבָרֵךְ בִּשְׁמוֹ", וּמַה שֵּׁרוּת בְּעֲמִידָה אַף בִּרְכָּה בְּעֲמִידָה.

גַּם לַכִּוּוּן שֶׁל הַכֹּהֵן יֵשׁ סֵדֶר. בַּהַתְחָלָה הוּא פּוֹנֶה לַקֹּדֶשׁ; כְּשֶׁמַּגִּיעַ הַזְּמַן לַבְּרָכָה הוּא מַחֲזִיר פָּנָיו לַצִּבּוּר. הַטּוּר מַדְגִּישׁ שֶׁכְּשֶׁמַּחֲזִירִים פָּנִים, מַחֲזִירִים אוֹתָם דֶּרֶךְ יָמִין, וְהָעָרוּךְ הַשֻּׁלְחָן מַסְבִּיר שֶׁכְּשֶׁהַכֹּהֵן עוֹמֵד וּפָנָיו לַמִּזְרָח, דֶּרֶךְ יְמִינוֹ הִיא דֶּרֶךְ הַדָּרוֹם.

הַנְּקֻדָּה הַמַּשְׁמָעוּתִית בְּיוֹתֵר לְעִנְיָנֵנוּ הִיא אוֹרַח חַיִּים קכ״ח:מ״ה. הַשֻּׁלְחָן עָרוּךְ מוֹנֶה אֶת הַמִּלִּים שֶׁבָּהֶן הַכֹּהֲנִים מַטִּים אֶת פְּנֵיהֶם לַדָּרוֹם וְלַצָּפוֹן: "יִבָרֶכְךָ", "וְיִשְׁמְרֶךָ", "אֵלֶיךָ", "וִיחֻנֶּךָּ", "אֵלֶיךָ", "לְךָ", "שָׁלוֹם." הָעָרוּךְ הַשֻּׁלְחָן מַסְבִּיר: "כְּדֵי שֶׁתִּתְפַּשֵּׁט הַבְּרָכָה לְכָל הַצְּדָדִים."

הַפֵּרוּט הַזֶּה גַּם מַסְבִּיר מַדּוּעַ הַמִּנְהָג אֵינוֹ מִסְתַּפֵּק בְּפְנִיָּה קְבוּעָה לְפָנִים. הַבְּרָכָה צְרִיכָה לְהִתְפַּשֵּׁט לַכֹּל. הַכֹּהֵן אֵינוֹ עוֹזֵב אֶת מְקוֹמוֹ וְאֵינוֹ מַעֲבִיר אֶת גּוּפוֹ מִצַּד לְצַד; הוּא מַטֶּה אוֹ מַפְנֶה אֶת פָּנָיו לַצְּדָדִים בְּנְקֻדּוֹת הַמְּסֻיָּמוֹת שֶׁקָּבְעוּ חֲכָמִים. זֶהוּ הֲטָיָת הַפָּנִים, לֹא הֲעָתָקַת מְקוֹם.

הָעָרוּךְ הַשֻּׁלְחָן מוֹסִיף נְקֻדָּה מַרְהִיבָה: הַמִּלִּים הַלָּלוּ מֻדְגָּשׁוֹת בְּמִנְהַג הַנִּגּוּן מִפְּנֵי שֶׁכָּל אַחַת מֵהֶן נֶחְשֶׁבֶת סוֹף שֶׁל בְּרָכָה בִּפְנֵי עַצְמָהּ. כָּךְ מִתְגַּלִּים בִּשְׁלֹשֶׁת פִּסְקֵי בִּרְכַּת כֹּהֲנִים שֵׁשׁ בְּרָכוֹת: "יְבָרֶכְךָ" — בְּרָכָה רִאשׁוֹנָה; "וְיִשְׁמְרֶךָ" — שְׁנִיָּה; "אֵלֶיךָ" בְּ"יאר" — שְׁלִישִׁית; "וִיחֻנֶּךָּ" — רְבִיעִית; "אֵלֶיךָ" בְּ"ישא" — חֲמִישִׁית; וְ**"לְךָ שָׁלוֹם"** — הַשִּׁשִּׁית.

מִכָּאן מוּבָן הַקֶּשֶׁר בֵּין הַנִּגּוּן, הַמִּלִּים וְהַתְּנוּעָה: הַכֹּהֵן אֵינוֹ מְדַקְדֵּק בִּתְנוּעוֹת אֲקְרָאִיּוֹת, אֶלָּא עוֹבֵר בְּסֵדֶר קָבוּעַ שֶׁל בְּרָכָה וּפְנִיָּה. הַנְּקֻדּוֹת הַמְּסֻיָּמוֹת בָּהֶן מַטֶּה הַכֹּהֵן אֶת פָּנָיו מְסַמְּנוֹת אֶת סוֹפוֹת הַבְּרָכוֹת וּמַפְנוֹת אֶת הַבְּרָכָה לְצִדִּים הַשּׁוֹנִים שֶׁל הַקָּהָל.

חָשׁוּב לְהַבְדִּיל בֵּין סִיבּוּב הַפָּנִים לְבֵין קְרִיאָה אוֹ כְּרִיעָה. לְשׁוֹן הַשֻּׁלְחָן עָרוּךְ בְּסִימָן קכ״ח:מ״ה הִיא שֶׁהַכֹּהֲנִים "הוֹפְכִים" אוֹ "מַטִּים" פְּנֵיהֶם לַדָּרוֹם וְלַצָּפוֹן. אֵין הַסְּעִיף אוֹמֵר שֶׁהֵם כּוֹרְעִים בְּרַכֵּיהֶם אוֹ מַשְׁפִּילִים אֶת גּוּפָם לְכָל צַד. לָכֵן בְּתֵאוּר חֲזָוּתִי מְדוּיָּק עָדִיף לִכְתֹּב "הַכֹּהֲנִים מַטִּים אֶת פְּנֵיהֶם לַדָּרוֹם וְלַצָּפוֹן", וְלֹא "הַכֹּהֲנִים כּוֹרְעִים לַדָּרוֹם וְלַצָּפוֹן."

גַּם הַצִּבּוּר אֵינוֹ פַּסִיבִי. הַטּוּר מֵבִיא אֶת דִּין הַגְּמָרָא שֶׁהָעָם צָרִיךְ לְהִתְכַּוֵּן לַבְּרָכָה, לִהְיוֹת בְּפָנִים כְּנֶגֶד פְּנֵי הַכֹּהֲנִים, וְלֹא לְהַבִּיט בְּיָדֵיהֶם. מִי שֶׁעוֹמֵד לִפְנֵיהֶם אוֹ מִצִּדֵּיהֶם כָּלוּל בַּבְּרָכָה; הַמַּטְרָה אֵינָהּ שֶׁכָּל אָדָם יִהְיֶה בְּנְקֻדָּה אַחַת מֻגְדֶּרֶת, אֶלָּא שֶׁהַבְּרָכָה תַּגִּיעַ לְקָהָל.

בְּשָׁעָה שֶׁהַכֹּהֲנִים מְבָרְכִים, הָעָם מַקְשִׁיב וּמִתְכַּוֵּן; הַטּוּר מֵבִיא אֶת הַמַּסְקָנָה מִסּוֹטָה שֶׁאֵין הָעָם צָרִיךְ לְהַגִּיד פְּסוּקִים אֲחֵרִים בִּזְמַן הַבְּרָכָה, מִשּׁוּם שֶׁהַמַּטָּרָה הִיא לְהַקְשִׁיב לַבְּרָכָה וּלְכַוֵּן אֵלֶיהָ.

וּבְסִיּוּם, הַכֹּהֲנִים אֵינָם מִתְפָּרְקִים מֵהַמַּעֲמָד מִיָּד. אַחֲרֵי "וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם" מַתְחִיל שְׁלִיחַ הַצִּבּוּר "שִׂים שָׁלוֹם"; אָז הַכֹּהֲנִים מַחֲזִירִים פְּנֵיהֶם כְּלַפֵּי הַקֹּדֶשׁ, מְקַפְּלִים אֶת אֶצְבְּעוֹתֵיהֶם, וְאוֹמְרִים תְּפִלָּה: "רִבּוֹן הָעוֹלָמִים, עָשִׂינוּ מַה שֶּׁגָּזַרְתָּ עָלֵינוּ, עֲשֵׂה אַתָּה מַה שֶּׁהִבְטַחְתָּנוּ...". הֵם אֵינָם עוֹקְרִים מִן הַדּוּכָן עַד סִיּוּם "שִׂים שָׁלוֹם".