האומה קמה, מתוך הפרח (ציונות) יוצא הפרי (מלכות שמים)

תקראו לזה איך שתרצו,

"המורדים באלילי הגלות המודרנית"

"הבונים חופשי גאולה בישראל, לפי כללי התורה"

"עם אלוקים, האיחוד הלאומי היחיד בעיני הבורא"

---

אלו הם רק חלק מתקומת האומה, ובעצם שמות ותיאור של הקהילה היה המאוחדת והאומה החדשה הקמה בישראל.

כיום, בישראל ובתפוצות, הולכת וקמה תנועה אלוקית, תנועת "המורדים באלילי הגלות המודרנית",שהם "הבונים חופשי גאולה בישראל לפי כללי התורה", והם מכונים "עם אלוקים – האיחוד הלאומי היחיד בעיני הבורא".

זוהי התארגנות לקראת ימות המשיח, מהות מזוככת גאולתית, נשמתית ואידיאולוגית של בני אמונה, יראי ה', המבקשים לבנות חברה חופשית – חירות של תורה, תחת הבורא לא חירות מדומה, תחת שעבוד בשר ודם.

מהדהד באוזנינו קריאת הגאולה שלנו: אנוכי השם אלוקיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים מבית עבדים! ומאידך: לא יהיה לך אלוקים אחרים על פני!

המורדים בעבודת האלילים החדשה – פולחן הכוח, הכסף, הכבוד, המדיה והטכנולוגיה כמטרה של אגו וגאווה, מתוך פירוד, ולא כאמצאי לחיבור עם הבורא – ומכוונים לגלות את שם ה' בעולם כפשוטו ממש, להפוך את חיי היומיום, את הטבע (שם אלוקים) ואת החברה כולה, לשיר תמידי של שבח לבורא עולם.

בשם התורה להחזיר את ישראל למטרתה האמיתית:

להיות עם קדוש, אור לגויים, לבנות כלכלה, צדק, וחברה מתוך כללי יראת שמים ולא מתוך חיקוי לגויים ולמנגנוני הגלות.

לא עוד עבדות למערכות אנושיות של גאווה, רמייה ושחיתות, אלא בניין חופשי של גאולה על פי דרכה של תורה — ככתוב:

"כי לי בני ישראל עבדים, עבדי הם אשר הוצאתי אותם מארץ מצרים" – עבדים לה', ולא עבדים לאדם.

הציונות הייתה שלב חשוב כמו פרח, שהקדים את הופעת הפרי.

עמדת התורה ביחס ליסודות הציונות המודרנית

על פי דרך התורה, תכלית הקמת מדינת ישראל איננה רק עצמאות מדינית או חופש תרבותי, אלא גילוי מלכות ה' בעולם.

לכן, כל זרם או אידיאולוגיה שמבקשת לעצב את זהותה של האומה היהודית בלי התייחסות לתורה — סוטה מהמהות של ייעוד ישראל.

הציונות ההיסטורית הייתה שלב חשוב בדרך ההשגחתית של הקב"ה להחזיר את גוף עמו לארצו.

אולם כאשר היא הופכת מכלי לגאולה אלוקית לאידיאולוגיה חילונית-אוניברסלית, היא מאבדת את כוחה הרוחני.

התורה מצווה על אהבת כל אדם, אך גם קובעת גבולות ברורים של קדושה וצניעות — לא מתוך שנאה, אלא מתוך נאמנות לסדר האלוקי של הבריאה.

כמו כן מי הוא האויב (מחיית עמלק) ומי החבר (יראי אלוקים).

החברה הישראלית נדרשת להכריע: האם היא נבנית על פי ערכי נצח, או על פי ערכים משתנים של תרבויות זרות.

כאשר המדינה מעלה על נס דרכי חיים הסותרות במפורש את דבר ה', היא למעשה מחליפה את ערך הקדושה בערך החירות האנושית במובנה החילוני שהיא מהות הגלות.

זו איננה חירות אמיתית, אלא בלבול (תוהו ובוהו) בין טוב לרע ללא הבדלה או קדושה.

מנהיגי העם חייבים לייצג את ישראל כפי שמשה רבנו עליו השלום הציג אותנו מול הבורא בהר סיני והביא לנו את התורה.

לשם הדוגמה, מה יקבל יו"ר הכנסת ממפלגת הליכוד של ראש הממשלה בנימין נתניהו, מר אמיר אוחנה, עם יעלה להר סיני היום לייצג את עם ישראל חס ושלום? את תורת השם? או "כא'פה בעין אם ה... של ה... " וד"ל.

איך אנו (שומרי תורה ומצוות, וכן יראי אלוקים) מרשים לעצמנו ייצוג כזה או דומה היום? בזמן של רגע לפני הגאולה וברגע כזה שבורא עולם רוצה להתגלות כל רגע? זה הכי טוב שלנו? מחללי שבת? אוכלי נבלות וטרפות?

ומה עם מצוות הארץ? הקמת הסנהדרין, מינוי מלך מחיית עמלק בניין בית הבחירה? כרוב למאה שנה ועדיין אנו מקיימים מצוות בארץ כאילו אנחנו בגלות! נכנסנו לארץ אבל מה עושים כאן?

וכן מובן מאליו, שהתוצאה של מודל הציוני ללא ערכי הבורא והתורה, היא מסתיימת ב"ותקיא הארץ את יושביה" כפי שרואים במוחש ממש עם כל הכאב שבדבר...

מי שלא מפנים, שלארץ הקודש יש רק מלך אחד, והוא הבורא, יש רק חוק אחד והוא התורה, ימצא את עצמו בחוץ כתוצאה רוחנית מפאת הקדושה.

כי כאן בונים! בונים מלכות שמים. ולא ירידה לתרבות הגויים. אלא אור! התעלות!

התורה מלמדת כי החירות האמיתית היא להיות בני חורין לעבוד את ה', ככתוב:

"חרות על הלוחות – אל תקרי חרות אלא חירות, שאין לך בן חורין אלא מי שעוסק בתורה" (אבות ו, ב).

ולכן, נאמנות לתורה איננה ביטול האדם, אלא דוקא כיבוד האדם במובן העמוק ביותר — להכיר בכך שהנשמה נבראה בצלם אלוקים, ושיש לה דרך של קדושה וברכה, לא של בלבול זהויות וערכים.

על כן, תנועת "המורדים באלילי הגלות המודרנית" ו "הבונים חופשי גאולה בישראל לפי כללי התורה" קוראת לעם ישראל לשוב אל תפקידו המקורי: לבנות אומה קדושה, חופשית באמת — חופשית מעבודת האדם את עצמו, וחופשית לשיר את שירת הבורא בכל תחום החיים.

האומה הישראלית האלוקית, ההולכת ונולדת מחדש, בארץ הקודש ובעולם, הרי היא תקומת האומה של אלוקים ועמו המוזכרת בכל נבואות ישראל.

עתה הגיע הזמן לעבור מן הפרח אל הפרי, מן ההופעה החיצונית אל הערך הגדול והתוצאה הפנימית – אל תורה, אמונה, קדושה ושלום ואמת. לתכלית הכוונה לשלמה נבראה העולם כולו.

זהו עם ה' – עם הבורא, ולא עם הבריות, הבונה ארץ של תורה, חסד, משפט וצדקה, ומכין את הדרך לגאולה שלמה במעשים גשמיים, שתהא ברוח אהבת חינם ובאמיתות רוחנית, באהבה וביראה לבורא עולם.

בברכה והצלחה,

הרב יוסף אדרעי יועץ הקמת הסנהדרין

רב תודות לכל המקושרים לארגון הקמת הסנהדרין, וכל אחד בישראל, שנלחם היום על התורה הקדושה ובונה את מלכות שמים.