אתם קרואים אדם - כללי הנהגה של שוטר במדינת ישראל היום
- Honorable Rabbi Yosef Edery
- 4 days ago
- 5 min read
בצלם אלוקים ברא את האדם
מדינת ישראל מצויה בעידן של מתיחות מתמדת:
ביטחונית, חברתית, משפטית ונפשית. בתוך המתח הזה ניצב השוטר – האדם הראשון שפוגש את האזרח ברגעי קצה.
מכאן נובעת אחריות עצומה:
לא רק לאכוף חוק, אלא לשמר אנושיות.
היסוד שעליו עומדת התורה, ועליו מושתתת גם כל חברה מתוקנת, נאמר בפשטות:
"בצלם אלוקים ברא את האדם" (בראשית א, כז).
חז"ל מדגישים: "חביב אדם שנברא בצלם" (אבות ג, יד).
לא נאמר יהודי בלבד, ולא צדיק בלבד – אלא אדם.
ומכאן הכותרת: אתם קרואים אדם.
שפיות, תבונה ורגישות – אבני היסוד של שיטור מוסרי
שוטר שאינו פועל מתוך שפיות הדעת, תבונה, רגישות, ענווה, יכולת תקשורת וכבוד לתרבות ולהיסטוריה – מסכן לא רק את האזרח, אלא את עצם ייעודו.
הכוח שניתן לשוטר אינו פרטי. הוא שליחות.
הרמב"ם כותב: "אין מעמידין פרנס על הציבור אלא אם כן קופה של שרצים תלויה לו מאחוריו" (יומא כב).
כלומר – שלטון מחייב ענווה מתמדת, הכרה בשבריריות האדם.
שוטר שפועל מתוך אגו, פגיעות נפשית, או צורך להרגיש חשוב – עלול להפוך את המדים לכלי הרס. ההיסטוריה האנושית, וגם היהודית, מלאה בדוגמאות לכך.
בין טרור לאזרח: השכל הישר והצדק
מדינת ישראל נלחמת בטרור רצחני. זו מציאות כואבת וברורה.
כפי שאומר גם השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר, יש להפעיל יד קשה כלפי מחבלים בפועל – מי שבוחר באלימות, בטרור, ברצח חפים מפשע, מבטל במעשיו את ההגנה המוסרית שמעניקה החברה.
אך התורה מדייקת:
"זכור את אשר עשה לך עמלק" (דברים כה).
לא נאמר "מי הוא עמלק", אלא מה עשה.
המעשה הוא הבעיה – לא עצם קיומו של אדם.
גם כאשר אדם חוטא, גם כאשר הוא פושע – ההתנגדות היא למעשה, לא לצלם האלוקי שבו.
כך פוסק גם הרמב"ן: הרשע נידון על מעשיו, לא על מהותו האנושית.
כבוד האדם – גם בעת אכיפה
אסור לשוטר להשפיל. אסור לו לקלל. אסור לו לבזות.
לא משום "חולשה", אלא משום כוח מוסרי.
הגמרא אומרת: "המלבין פני חברו ברבים – כאילו שופך דמים" (בבא מציעא נח).
מי שמשפיל אדם, הופך אותו לחיה בעיניו – ובכך מדרדר גם את עצמו.
שוטר שמדבר בגסות, בצעקות, בזלזול – אינו מחזק משילות, אלא מייצר ניכור, שנאה ואלימות עתידית.
אברהם אבינו – מודל היסוד
אברהם אבינו, אבי האומה, נבחר לא בכוח הזרוע אלא בחסד.
"וַיִּקְרָא שָׁם בְּשֵׁם ה' אֵל עוֹלָם" (בראשית כא).
חז"ל מסבירים: אברהם גרם לאנשים לקרוא בשם ה'.
אברהם מכניס אורחים, מדבר בכבוד עם זרים, מתפלל אפילו על אנשי סדום.
וזהו יסוד משותף גם לאסלאם – כבוד לאורח, לחלש, לאדם.
הגנה על החלש – מבחן האמת של השוטר
התורה חוזרת שוב ושוב:
"וגר לא תונה ולא תלחצנו"
"כל אלמנה ויתום לא תענון"
(שמות כב)
שוטר שפוגע בזר, בעני, ביתום, באלמנה – חוטא לייעודו.
שוטר שרואה בכל אזרח אויב – חייב לפרוש מתפקידו מיד. זהו סימן אזהרה: הניצוץ האלוקי בו כמעט וכבה.
סכנת הקהות והאובדן המוסרי
הסכנה הגדולה ביותר אינה האלימות – אלא ההתרגלות אליה.
ברגע שאדם מתקהה, הוא מאבד את תפקידו.
הנביא ישעיהו מזהיר: "הוי האומרים לרע טוב ולטוב רע".
שוטר שמתנתק מרגש אנושי, ממשפחה, מהזדהות בסיסית – עלול להפוך ממגן החברה למפרק שלה.
אגו, ריקנות ונפילה מוסרית
מחקרים מודרניים בקרימינולוגיה ובפסיכולוגיה (Bandura, Zimbardo) מראים:
אנשים שפוגעים בזולת מתוך סמכות – לרוב סובלים מערך עצמי נמוך, זהות שבורה, והיעדר מצפן מוסרי.
מי שמרגיש חשוב רק כשהוא דורך על אחרים – הוא אדם חלול.
ושוטר כזה הוא סכנה ציבורית.
משפחה, כבוד וייעוד
כל שוטר הוא בן, אב, אח.
איך היית רוצה שידברו עם ילדך?
עם אמך?
עם אביך?
אין סכום כסף בעולם שיכול להצדיק מכירת אחיך.
זהו כבודך. זו שליחותך.
להיות שוטר בישראל פירושו להיות שומר אחיך.
סיום: להיות אור – גם בחושך
ישראל נלחמת כדי להגן על גבולותיה – אך אסור לה לשכוח להגן על נשמתה.
ייעודנו הוא:
"להיות אור לגויים" (ישעיהו מב).
ברגע שאנו מאבדים רגישות – אנו מאבדים תכלית.
ברגע שאנו שוכחים את קדושת החיים – אנו הופכים לכלי הרס, לא תיקון.
השוטר הישראלי נקרא להיות לוחם – אך קודם כול אדם.
כי אתם קרואים אדם.
ובצלם אלוקים ברא את האדם.
בברכה והצלחה לכל בית ישראל יראי אלוקים העומדים על משמר עם ישראל הקדושים.
להלן אאוטרו מסכם, כתוב כך שיוכל להשתלב בסוף המאמר כיחידה חזקה, חינוכית ומעשית:
---
כלים יומיומיים לשוטר כדי לא לאבד את האדם שבו
כדי שהעקרונות הכתובים כאן לא יישארו רעיונות נשגבים בלבד, אלא יהפכו לדרך חיים גם תחת עומס, לחץ, עייפות וסכנה – ראוי שכל שוטר בישראל ירגיל את עצמו למספר עוגנים פשוטים אך עמוקים:
1. לעצור לרגע לפני פעולה
שנייה אחת של עצירה – לפני דיבור, לפני צעקה, לפני שימוש בכוח – יכולה להציל כבוד, נפש ולעיתים חיים.
חז"ל כבר לימדו: "איזהו גיבור? הכובש את יצרו" (אבות ד).
2. לזכור: האדם שמולך הוא מישהו של מישהו
בן, בת, אב, אם. גם אם טעה. גם אם חטא.
ההכרה הזו אינה מחלישה – היא מאזנת.
3. להפריד בין מעשה לאדם
להוקיע מעשה פסול – כן.
לבטל את צלם האדם – לעולם לא.
זהו יסוד מוסרי, תורני ומשפטי גם יחד.
4. לשמור על שפה נקייה
מילים בונות מציאות.
שוטר שמתרגל לדבר בכבוד – שומר על צלם אלוקים גם בתוכו.
שוטר שמקלל – מחליש את עצמו קודם כול.
5. לבחון את עצמך בסוף כל משמרת
לא רק: “האם אכפתי חוק?”
אלא גם: “האם נשארתי אדם?”
חשבון נפש קטן – מונע נפילה גדולה.
6. לזכור למה נכנסת לתפקיד
לא כדי לשלוט.
לא כדי להפחיד.
אלא כדי להגן, לייצב, ולאפשר חיים נורמליים לחברה שלמה.
7. אם אתה מרגיש שכל אדם הוא אויב – עצור
זהו סימן סכנה.
לא בושה לבקש עזרה.
בושה להמשיך עם לב סגור ונשמה כבויה.
---
המשטרה אינה נמדדת רק בכמות המעצרים,
אלא באיכות האנושיות.
מדינת ישראל זקוקה לשוטרים חזקים –
אך יותר מכך, לשוטרים ישרים, רגישים, ומודעים לשליחותם.
כי בסופו של דבר,
הכוח האמיתי של שוטר בישראל
אינו באלה או באקדח,
אלא בזיכרון הפשוט והקדוש:
אתם קרואים אדם.
ובצלם אלוקים ברא את האדם.
בין שוטר לשופט, בין אכיפה לגאולה
התורה מצווה:
"שֹׁפְטִים וְשֹׁטְרִים תִּתֶּן לְךָ בְּכָל שְׁעָרֶיךָ" (דברים טז).
חז"ל מדייקים: השופט קובע דרך, והשוטר רק מסייע למימושה. האכיפה נועדה לשרת את השפיות – לא להחליף אותה.
והנביא מבטיח:
"וְאָשִׁיבָה שֹׁפְטַיִךְ כְּבָרִאשֹׁנָה וְיֹעֲצַיִךְ כְּבַתְּחִלָּה" (ישעיהו א).
הגאולה אינה מתחילה בכוח הזרוע – אלא בחזרת השכל הישר, העצה, התבונה והאחריות המוסרית.
---
משוטר ליועץ – הצורך של השעה
בדורנו, ובמיוחד במקרים שאינם מסכני חיים, נדרש מהשוטר להיות קודם כול יועץ.
אדם שמכוון, מרגיע, מסביר, מונע הסלמה.
כוח מופעל רק כאשר אין ברירה.
שוטר שמצליח למנוע עבירה בלי מעצר – הצליח יותר ממי שהפעיל כוח.
שוטר שמחזיר אדם למסלול – בנה עתיד.
זהו עומק הפסוק: יועצנו כבתחילה.
---
זכות גדולה: לשרת בדור של התחלה
שוטר בישראל חייב לדעת:
לא בכל דור ניתנה הזכות הזו.
הוא פועל בארץ הקודש,
בתקופה של קיבוץ גלויות,
של בירור מוסרי עמוק,
של הכנה לימות המשיח – שכבר מאירים בפתח.
הנביאים לא דיברו רק על מנהיגים, אלא על אנשי שער, על אלו שפוגשים את העם יום-יום.
עליך – השוטר.
---
שליחות, גאווה וענווה
על השוטר לומר בליבו:
"ריבונו של עולם, זכני להיות כלי של תיקון ולא של קלקול.
זכני לראות אדם ולא רק עבירה.
זכני להיות חלק מ'השבת שופטינו ויועצנו'."
זו גאווה בריאה – לא של כוח, אלא של שליחות.
זו ענווה עמוקה – לדעת שאתה משרת תהליך גדול ממך.
---
הימים אינם פשוטים.
אך הם נשגבים.
ומי שנבחר לשמור על שערי החברה הישראלית בדור הזה –
נדרש ליותר מחוק.
נדרש ללב, לשכל, ולאמונה.
אשרי מי שזוכה להיות שוטר בארץ הקודש,
ולפעול לא רק בשם המדינה –
אלא בשם האדם,
ובשם מי שברא אותו.
הרב יוסף אדרעי
יועץ הקמת הסנהדרין
Comments