צבא המלך המשיח!

Honorable Rabbi Yosef Edery

Oct 30, 20243 min read

משנה תורה" לרמב"ם,

הלכות מלכים ומלחמותיהם

(פרקים ה'-י"א) יש התייחסות מפורטת למבנה הצבא ולהתנהלותו, כולל דינים הנוגעים למלחמות כלליות ולמלחמות המלך.

הרמב"ם קובע חוקים ברורים כיצד הצבא צריך להתנהל, הן מבחינה מעשית והן מבחינה מוסרית.

להלן עיקרי הדברים הרלוונטיים מהלכות מלכים:

1. סוגי מלחמות (הלכות מלכים פרק ה', הלכה א')

הרמב"ם מחלק את המלחמות לשני סוגים:

מלחמת מצווה:

מלחמה להילחם בעמלק.

מלחמה להציל את ישראל מיד אויביהם.

מלחמה לשם כיבוש הארץ (כגון מלחמות יהושע).

מלחמת רשות:

מלחמות שמטרתן להרחיב את גבולות הארץ ולהגדיל את כבוד המלך.

2. הרכב הצבא ופטורים מגיוס (פרק ז', הלכות ג'-ד')

ישנם אנשים הפטורים משירות צבאי, בעיקר במלחמת רשות:

מי שבנה בית חדש ולא חנך אותו.

מי שנטע כרם ולא חללו.

מי שהתארס עם אישה ולא נשאה.

אדם הירא ורך הלבב.

פטורים אלו מבוססים על הפסוקים מדברים כ', והם נועדו להבטיח שהלוחמים יהיו ממוקדים וחדורי מוטיבציה.

3. התנהגות מוסרית במלחמה (פרק ו', הלכות א'-ה')

הצעת שלום לפני לחימה:

לפני יציאה למלחמה על עיר, חובה להציע לתושביה שלום (דברים כ'). אם הם מקבלים, הם נהפכים למס עבדים, ואם לא – נלחמים בהם.

היחס לאזרחים ולסביבה:

אסור להשחית עצים בפרי (איסור "בל תשחית").

אסור לפגוע בנשים ובילדים.

4. ההכנה לקרב והנחיות לחיילים (פרק ז', הלכה ט"ו)

על הצבא להיות ממושמע ומאורגן היטב.

אסור לחיילים לפחד או לברוח מהמלחמה. הרמב"ם מדגיש את הצורך בביטחון בה' ובצדקת המלחמה.

ציטוט: "וכל המתחיל לחשוב ולהרהר במלחמה ומבהיל עצמו, עובר בלא תעשה, שנאמר: 'אַל יֵרַךְ לְבַבְכֶם, אַל תִּירְאוּ וְאַל תַּחְפְּזוּ וְאַל תַּעַרְצוּ מִפְּנֵיהֶם' (דברים כ:ג)."

5. קדושת המחנה (פרק ז', הלכה י"ג)

על החיילים לשמור על קדושת המחנה:

יש להימנע מדיבורי ניבול פה והתנהגות לא מוסרית.

יש לקבוע מקום מיוחד לעשיית צרכים מחוץ למחנה, כפי שמופיע בדברים כ"ג.

6. מבנה הפיקוד (פרק א', הלכה ג')

המלך ממנה שרי אלפים ושרי מאות, כדי ליצור היררכיה ברורה בצבא.

הפיקוד מחולק כך שיינתנו פקודות מסודרות מהדרג הגבוה לנמוך, והחיילים ידעו למי לציית.

7. כוהן משוח מלחמה (פרק ז', הלכה א')

במלחמה, ישנו כהן מיוחד שנקרא "משוח מלחמה", שתפקידו לעודד את החיילים לפני הקרב ולחזק את רוחם. ציטוט: "וְהָיָה כְּקָרָבְכֶם אֶל הַמִּלְחָמָה וְנִגַּשׁ הַכֹּהֵן וְדִבֶּר אֶל הָעָם" (דברים כ:ב). הכהן מזכיר להם שה' נלחם לצידם ושהם צריכים להיות חזקים ואמיצים.

סיכום:

הרמב"ם מתאר את ניהול הצבא בצורה שמשלבת בין אסטרטגיה צבאית, מוסריות, וקדושה. המחנה הצבאי חייב להתנהל בקדושה ובסדר מופתי.

החיילים צריכים לסמוך על ה' ולא לפחד, והמלחמות חייבות להיות מוצדקות – או כמלחמת מצווה או כמלחמת רשות שקיבלה היתר מבית הדין והמלך.

הרמב"ם מתייחס לנושא צבא ומלחמות הקשורות למלך המשיח בעיקר במשנה תורה", הלכות מלכים ומלחמותיהם, בפרקים י"א-י"ב, בהם הוא עוסק בדמותו של המשיח ובשלבי הגאולה.

עיקרי דברי הרמב"ם בנושא מלחמות המשיח:

1. הלכות מלכים פרק י"א, הלכה א':

הרמב"ם קובע שהמשיח יהיה מלך מזרע דוד, אשר יעסוק בהחזרת מלכות ישראל למצב השלם שלה, וישיב את המשפטים והתורה למקומם כפי שהיו בזמן דוד ושלמה.

המשיח יילחם מלחמות ה' כדי לנצח את אויבי ישראל.

ציטוט:

"המלך המשיח עתיד לעמוד ולהחזיר מלכות בית דוד ליושנה לממשלה הראשונה ובונה המקדש ומקבץ נדחי ישראל, וחוזרין כל המשפטים בימיו כשהיו מקודם;

מקריבין קרבנות, ועושין שמיטין ויובלות ככל מצוותה האמורה בתורה. וכל מי שאינו מאמין בו או מי שאינו מחכה לביאתו—לא בשאר נביאים בלבד הוא כופר, אלא בתורה ובמשה רבנו."

2. הלכות מלכים פרק י"א, הלכה ד':

המשיח יילחם מלחמות לה', ולאחר שינצח וישלים את משימתו בהחזרת מלכות ישראל ובבניין המקדש, תושג גאולה שלמה. אין מדובר בהכרח במלחמות קונקרטיות רבות אלא גם במאבק להשיב את התורה והמצוות למקומם המרכזי.

3. הלכות מלכים פרק י"ב, הלכה ב':

הרמב"ם מדגיש כי תקופת המשיח לא תהיה תקופה ניסית של שינויים בטבע העולם, אלא מצב שבו ישראל ישבו בשלום ויוכלו לקיים את התורה במלואה. הרמב"ם מציין שתקופת המשיח תביא להפסקת מלחמות כללית בעולם.

ציטוט:

"ולא יהיה עסק כל העולם אלא לדעת את ה' בלבד, ולפיכך יהיו ישראל חכמים גדולים ויודעים דברים הסתומים, וישיגו דעת בוראם כפי כוח האדם, שנאמר: 'כִּי מָלְאָה הָאָרֶץ דֵּעָה אֶת ה' כַּמַּיִם לַיָּם מְכַסִּים' (ישעיהו י"א:ט)."

סיכום:

הרמב"ם מדגיש שמלך המשיח יעסוק הן בלחימה פיזית והן במאבק רוחני על החזרת התורה והמצוות למקומם המרכזי. לאחר השלמת המלחמות, תגיע תקופה שבה כל העולם יעסוק בידיעת ה', ולא יהיו מלחמות נוספות.